חרטות היסטוריות

“זוהי דרכו של אלוהים. רצונו ייעשה, לא רצוננו. יהי רצון שאלוהים יסלח למתנקש שלי.”

“חשבתי שהדבר הגרוע ביותר בחיים הוא לסיים אותם לבד. זה לא. הדבר הגרוע ביותר בחיים הוא לסיים אותם עם אנשים שגורמים לך להרגיש לבד.”

“אני לא מצטער על כך שהם גנבו את הרעיונות שלי. אני מצטער על כך שאין להם רעיונות משלהם.”

“הדינמיט שלי יוביל לשלום מהר יותר מאלף ועידות בינלאומיות. ברגע שבני האדם יבינו שברגע אחד ניתן להשמיד צבאות שלמים, הם בוודאי ישמרו על השלום.”

“אני גאה בהמצאה שלי, אבל אני עצוב שהיא משמשת טרוריסטים. הייתי מעדיף להמציא מכונה שאנשים יכולים להשתמש בה כדי לעזור לחקלאים - למשל מכונת דשא.”

“הפסדתי את הממלכה, אך לא אפסיד את כבודי. לא אובל בחוצות רומא כשבויה כבולה להפגנת ניצחון של איש.”

“צרפת, הצבא, ז'וזפין... הייתי צריך להישאר באיטליה או למות תחת חומות מוסקבה.”

“אין דבר שהוא אמת מוחלטת; הכל מותר כאשר המטרה מקדשת את האמצעים.”

“אילו ידעתי שהגרמנים לא יצליחו לפתח פצצת אטום, לא הייתי עושה דבר.”

“העזנו לקוות שנמציא משהו שיביא שלום נצחי לעולם. טעינו, והמטוס הפך לכלי מלחמה נורא.”

“העצב יימשך לנצח. הרגשתי שאין לי ברירה אלא לנסות לסיים את הכל במקום שבו הכל התחיל.”

“בעת שלום, המדען שייך לעולם; בעת מלחמה, הוא שייך למולדתו.”

“כעת הפכתי למוות, משמיד העולמות. ידענו שהעולם לא יהיה אותו הדבר.”

“אין דבר בחיים שיש לפחד ממנו, יש רק להבין אותו. כעת זה הזמן להבין יותר, כדי שנפחד פחות.”

“פגעתי באלוהים ובאנושות משום שעבודתי לא הגיעה לאיכות הראויה לה.”

“הדבר הכואב ביותר הוא לאבד את עצמך תוך כדי שאתה אוהב מישהו יותר מדי, ולשכוח שאתה מיוחד גם כן.”

“אני מקווה שהיציאה תהיה מאושרת - ואני מקווה לעולם לא לחזור.”

“אני נושמת פנימה, נושמת החוצה. אני קיימת, אני קיימת, אני קיימת. אך מדוע המילים נעלמות בתוך הערפל?”

“מוטב להישרף מאשר להתפוגג. תודה לכם מעומק לבי הבוער על המכתבים והדאגה שלכם בשנים האחרונות.”

“לו רק יכולתי ללכת ברחוב בלי שאיש יציק לי, הייתי נותנת את הכל. תהילה היא לא דבר שרציתי אי פעם.”

“מוות של אדם אחד הוא טרגדיה; מוות של מיליונים הוא סטטיסטיקה.”