רוברט אופנהיימר

האיש שעורר את השמש

במדבר אלמוגורדו, ניו מקסיקו, ביולי 1945, צפה פיזיקאי רזה עם כובע רחב שוליים בעמוד ענן פטרייה ענק שהתנשא לגובה של קילומטרים. רוברט אופנהיימר, המוח המדעי שעמד מאחורי פרויקט מנהטן, ראה את ההבזק שפתח את עידן הגרעין. בעודו מביט בכוח הנורא שהשתחרר, עלה במוחו ציטוט מתוך הבהגווד גיטה: "כעת הפכתי למוות, משמיד העולמות". החרטה של אופנהיימר לא הייתה על ההצלחה המדעית הטהורה של הפרויקט, אלא על חוסר היכולת לשלוט בנשק לאחר שניתן לפוליטיקאים, ועל המרוץ המטורף לחימוש גרעיני שהחל מיד לאחר מכן.

פרויקט מנהטן והמנהיגות

אופנהיימר גויס על ידי הגנרל לסלי גרובס לנהל את מעבדת לוס אלמוס הסודית. הוא הצליח לאחד מאות מדענים מבריקים ויוצאי דופן תחת מטרה אחת: לפתח פצצה אטומית לפני שגרמניה הנאצית תעשה זאת. המנהיגות הכריזמטית שלו והבנתו העמוקה בפיזיקה תיאורטית הפכו את הפרויקט להצלחה הנדסית ומדעית חסרת תקדים.

החורבן של הירושימה וייסורי המצפון

למרות שהפצצות הוטלו על הירושימה ונגסאקי לאחר כניעת גרמניה, והביאו לסיום מלחמת העולם השנייה, הזוועות וחורבן הערים הותירו באופנהיימר צלקות נפשיות עמוקות. בפגישתו המפורסמת עם הנשיא טרומן בבית הלבן, אמר אופנהיימר: "אדוני הנשיא, אני מרגיש שיש לי דם על הידיים". טרומן, שנפגע מההצהרה, כינה אותו מאוחר יותר "מדען בכיין" והבהיר כי ההחלטה להטיל את הפצצה הייתה שלו בלבד.

ההתנגדות לפצצת המימן והרדיפה

בשנים שלאחר המלחמה, כיהן אופנהיימר כיועץ בכיר בוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב (AEC). הוא התנגד נחרצות לפיתוח פצצת המימן (החזקה פי מאות מפצצת האטום) וקרא לשליטה בינלאומית על נשק גרעיני. התנגדות זו, יחד עם קשריו מהעבר עם אנשי שמאל, הפכו אותו למטרה של ציד המכשפות המקארתיסטי. בשנת 1954, נשלל ממנו הסיווג הביטחוני שלו בשימוע משפיל שפגע בשמו הטוב לצמיתות.

שתיקת השנים האחרונות

אופנהיימר בילה את שנותיו האחרונות בהוראה וכתיבה פילוסופית בפרינסטון, כשהוא מתחרט על כך שלא הצליח למנוע את הפיכת המדע לכלי משחק פוליטי וצבאי שמאיים על עצם קיומה של האנושות. הוא נפטר בשנת 1967 מסרטן הגרון. מורשתו היא של גאון טרגי שהביא לעולם את כוחה של השמש ונשרף בלהבותיו שלו.