נפוליאון בונפרטה

הגלות על הסלע השומם

על אי מבודד וסחוף רוחות בדרום האוקיינוס האטלנטי, ישב אדם נמוך קומה בגלימה צבאית בלויה והביט בגלים המתנפצים אל הצוקים. נפוליאון בונפרטה, מי שפעם שלט באירופה כולה והכתיר את עצמו לקיסר הצרפתים, היה כעת אסיר של הבריטים על האי סנט הלנה. החרטה העמוקה ביותר שלו, כפי שתועדה בזיכרונותיו מהגלות, הייתה היהירות הבלתי נשלטת שדחפה אותו לצאת למסע המלחמה ההרסני ברוסיה בשנת 1812 - טעות אסטרטגית שעלתה בחייהם של מאות אלפי חיילים ומוטטה את האימפריה שלו.

עלייתו של הקורסיקני

נפוליאון החל את דרכו כקצין ארטילריה צעיר מקורסיקה וטיפס במהירות בסולם הדרגות במהלך המהפכה הצרפתית. הוא הוכיח גאונות צבאית חסרת תקדים בקרבות באיטליה ובמצרים, ותפס את השלטון בהפיכה ב-1799. הוא יצר את קוד נפוליאון, שעיצב מחדש את מערכת המשפט האזרחית באירופה, והוביל את צרפת לניצחונות מזהירים מול בריתות של מעצמות ענק.

אסון החורף הרוסי

האסון הגדול של חייו הגיע כאשר החליט לפלוש לרוסיה בראש ה"גרנד ארמה" - צבא ענק של למעלה מ-600 אלף איש. הרוסים נקטו בטקטיקת "אדמה חרוכה" ונסוגו עמוק אל תוך המדינה, תוך שהם משאירים את מוסקבה ריקה ועולה באש. החורף הרוסי האכזרי, הרעב והמחלות כילו את צבאו במהלך הנסיגה הטרגית. רק שבריר קטן מצבאו שרד את המסע, והאירוע סימן את תחילת הסוף של שלטונו.

גלות ראשונה, מאה הימים והסוף

לאחר שהובס על ידי בעלות הברית, הוא הוגלה לאי אלבה, אך נמלט משם וחזר לצרפת לתקופה קצרה המכונה "מאה הימים". הוא הובס סופית בקרב ווטרלו (1815) והוגלה הפעם לאי המבודד סנט הלנה, ללא כל סיכוי להימלט. בגלותו הוא בילה את ימיו בכתיבת זיכרונות מרירים, כשהוא מתחרט על כך שלא ידע מתי לעצור את שאיפותיו הקיסריות.

מותו של קיסר לשעבר

נפוליאון נפטר בשנת 1821 בסנט הלנה, ככל הנראה מסרטן הקיבה, כשהוא מבודד ממשפחתו ומארצו. מורשתו נותרה קרועה: עבור חלק הוא היה עריץ מגלומן שגרר את אירופה לשנות מלחמה ארוכות, ועבור אחרים - מנהיג מהפכני ומחוקק גאון שהביא את רעיונות המודרניות והקדמה ליבשת כולה.